<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות ל'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
ניקורי תאנים וקשואין ואבטיח ומלפפונות אחד גדול ואחד קטן אחד תלוש ואחד מחובר כל שיש בו ליחה אסור. נשיכת נחש אסור משום סכנת נפשות. משמרת של יין אסורה משום גלוי.
ראה צפור מנקר בתאנה ועכבר המנקר באבטיח חיישי' שמא במקום נקב נקב ושם נקר מתחלה נחש ואסור לאכלו משום סכנה, כי גדולה סכנה מאיסורא כי באיסור לא חיישינן שמא במקום נקב נקב כגון בא זאב ונטל בני מעים כמו שכתבתי [אות ה' ח"ג], ובכאן משום סכנה חיישינן כך פשוט בחולין.
וכל העובר על אלו הדברים וכיוצא בהן ואומר אני רוצה להסתכן בעצמי מכין אותו מכת מרדות שעובר על דברי חכמים.
<h2>דף י.</h2>
ג' משקין אסורין משום גלוי מים יין וחלב. וי"א אף דבש וציר. כמה ישהה מגולה ויהיה אסור כדי שיצא הנחש מתחת אזן הכלי ויחזור לחורו ושניהם סכנתא לגלויא. שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהן המרה. י"מ אם המים הם מרובים שיאבד בהן הסם כגון מ' סאה בטל הסם ואינו מזיק, ובפחו' שהמים מועטין מזיק. וי"מ בהפך כי כשהמים צלולין ומועטין אז ניכר ואם הם מרובין אינו ניכר וחיישינן.
<h2>דף מט:</h2>
ג' משקין אסורין משום גלוי מים יין וחלב. וי"א אף דבש וציר. כמה ישהה מגולה ויהיה אסור כדי שיצא הנחש מתחת אזן הכלי ויחזור לחורו ושניהם סכנתא לגלויא. שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהן המרה. י"מ אם המים הם מרובים שיאבד בהן הסם כגון מ' סאה בטל הסם ואינו מזיק, ובפחו' שהמים מועטין מזיק. וי"מ בהפך כי כשהמים צלולין ומועטין אז ניכר ואם הם מרובין אינו ניכר וחיישינן.
